(יונה וולך)
"תַּת הַכָּרָה נִפְתַּחַת כְּמוֹ מְנִיפָה"
וְגַם הַצְּלָעוֹת.
בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן הַדַּקּוֹת לֹא הִבְחִין זֶה שֶׁטָּעָה לְכַנּוֹתָן "כְּלוּב".
הוּא לֹא רָאָה בְּאֵיזוֹ עֲדִינוּת הֵן מְחַבְּקוֹת אֶת אֲהוּבָן
מֵרָחוֹק.
לֹא נוֹגְעוֹת. לֹא מַפְרִיעוֹת לַמִּקְצָב.
פּוֹעֲמוֹת וְנוֹשְׁמוֹת.
מְרַחֲפוֹת.
לוֹחֲשׁוֹת סוֹד מִכָּאן. וּמְחַיְּכוֹת מִכָּאן.
כְּמוֹ מְנִיפָה.
אורנה זכאי